<h1>ראבי"ה סימן תתצ"ד</h1>
<h2>דף ב.</h2>
סידורו של גט, המגרש את אשתו, צריך שיקח הקולמוס והקלף ויתננו לסופר ויאמר לו, טול אילו וכתב גט לפלונית אשתי שתהא מותרת לכל אדם, ויאמר לעדים, ואתם חתומו. ואם רוצה, שיחתום הסופר עמהם... ואם אין שם אלא סופר ועד אחד, יצוה לסופר לכתוב ולחתום וגם יצוה לאותו עד לחתום עמו ודיו. והמגילה צריכה להיות אורכה יותר מרחבה, דומיא דספר. וצריכה שירטוט. וצריך שיחתמו העדים בשיטה האחרונה. וצריך להיות בגט י"ב שיטות כמנין ג"ט בגימט', ל"א כמנין ז"ה, כדכתיב [ישעיה נ'] אי זה ספר כריתות. וצריך שיהא הגט ארוך כידה, כדכתיב [דברים כ"ד], ונתן בידה.
והכותב את הגט צריך שלא יערב אות באות, מיהו בדיעבד לא פסול ביערי', כך השיב ר"ת, דלא מצינו שהקפידו חכמי' בזה אלא בתפילין ומזוזה. ואל יעשה בו מחק.
<h2>דף ה:</h2>
ואם הבעל עצמו נותנו לאשה, נותנו לה בפני ג', ואין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, ואם ע"י שליח, נותנו לה בפני ג' ואומר בפני נכתב ובפני נחתם ואם נותנו לה בפני שנים כשר.
והשליח נותנו לאשה בפני שני עדים ואומר לה הרי זה גיטיך מן פלוני בר פלוני. ואין לה להתארס עד ג' ירחים.
ואין השליח צריך לעמוד על כל אות במקום שיכתבנו, שאפילו נכתב בפניו כל שהוא, יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם.
<h2>דף י:</h2>
ואין העדים חותמין אלא זה בפני זה.
<h2>דף יא:</h2>
והאומר לחבירו זכה בשטר שיחרור זה לפלוני עבדי כיון שקיבלו חבירו זכה בו העבד ויצא לחירות.
<h2>דף יז.</h2>
ואם כתבו ביום ונחתם בלילה פסול. כתבו בלילה ונחתם ביום כשר.
<h2>דף יח.</h2>
והשליח נותנו לאשה בפני שני עדים ואומר לה הרי זה גיטיך מן פלוני בר פלוני. ואין לה להתארס עד ג' ירחים.
<h2>דף כא:</h2>
ואין הסופר רשאי לחתוך מן המגילה שהגט כתוב בה, לאחר כתיבת הגט, ואם חתך פסלו, משום דמחוסר כתיב' ונתינה (ל)[ו]קציצה. וצריך לכוין את השורות מיכן ומיכן.
ואל יערב אות באות ולא יהיה בו מחק. ואין כותב ודין ק[י]ומיהון, (ורבינו הטי שמיר) [ודביני חוטי שריר] וקיים, כמו בשטרות.
<h2>דף כג:</h2>
והעבד שקבל גיטו מיד רבו יצא לחירות ועבד שמינה שליח לקבל גיטו מיד רבו כיון שקיבלו שליח יצא העבד לחירות, והעבד נעשה שליח לקבל לחבירו גיטו מיד רבו של חבירו אבל לא מיד רבו שלו.
<h2>דף כט:</h2>
וצריך שיאחוז בימין השליח בפני הדיין ואומר לו, ידך כידי ופיך כפי ואת שלוחי ויש לך רשות לעשות שליח ושלוחי שלוחים עד מאה שלוחים עד זמן שיגיע גט של פלונית בת פלוני לידה, שתהא מותרת לינשא לכל מי שתחפץ. ואם חולה, ורוצה לגרש את אשתו שלא תפול לפני יבם, יאמר על תנאי, אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי מהיום יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט.
השולח גט לאשתו. זכרון עדות שהיתה בפנינו וכו' איך פלוני בר פלוני אמר לנו הוו עלי עדים כשרים וקנו ממנ(ו)[י] בכל לשון של זכות וכתבו וחתמו ותנו לפב"פ מחמת שרציתי ברצון נפשי שלא באונס אלא בלב שלם ובנפש חפיצה ונתתי לו ד' אמות בחצירי במתנה (ואגבוה) [ואגביה] הרשיתיו והשלטתיו ומניתיו שליח להוליך זה הגט לפלנית בת פלוני במקום פלוני ויתננו בידה ותהא ידו כידי ופיו כפי ודיבורו כדיבורי ושלוחו כשלוחי עד מאה שלוחים עד דמטי גט זה ליד פלנית בת פלוני שתהא מותרת לכל אדם שתחפוץ וקניני' מן פלוני בר פלוני במנא דכשר למקני ביה וכו'.
<h2>דף מב.</h2>
וכשם שאין שתי נשים מתגרשות בגט אחד כך שני עבדים או שתי שפחות אין משתחררין בגט שיחרור אחד אלא כל אחד ואחד בשטר שיחרור שלו.
<h2>דף סב:</h2>
השולח גט לאשתו. זכרון עדות שהיתה בפנינו וכו' איך פלוני בר פלוני אמר לנו הוו עלי עדים כשרים וקנו ממנ(ו)[י] בכל לשון של זכות וכתבו וחתמו ותנו לפב"פ מחמת שרציתי ברצון נפשי שלא באונס אלא בלב שלם ובנפש חפיצה ונתתי לו ד' אמות בחצירי במתנה (ואגבוה) [ואגביה] הרשיתיו והשלטתיו ומניתיו שליח להוליך זה הגט לפלנית בת פלוני במקום פלוני ויתננו בידה ותהא ידו כידי ופיו כפי ודיבורו כדיבורי ושלוחו כשלוחי עד מאה שלוחים עד דמטי גט זה ליד פלנית בת פלוני שתהא מותרת לכל אדם שתחפוץ וקניני' מן פלוני בר פלוני במנא דכשר למקני ביה וכו'.
מינוי שליח לגרושי לקבל או לקבל קידושין. ואם הבעל שליח יכתוב להוליך גט לפי העניין ואם לקדש לי פב"פ. בפנינו חתומי מטה מינתה פלונית בת פלוני את פלוני ב"פ (בעלה להתגרש בקבלתו) שליח לקבל לה גט מיד בעלה פב"פ להתגרש בקבלתו להיות מותרת להנשא לכל אדם ותהא ידו כידה ופיו כפיה ועשייתו כעשייתה ובכל מקום שירצה יקבל גיטי מיד פלוני בעלי ומה שנעשה בפנינו בכך וכך לפרט כתבנו וחתמנו. וזה טופס אחר, זכרון עדות שהיתה בפנינו בכך וכך ליצירה וכ' עד למניין שאנו מונין בו כאן במדינות פלוני איך פב"פ אמרה לנו הוו עלי עדים וקנו ממני בכל לשון של זכות וכתבו וחתמו לו לפלוני ב"פ שלוחי להיות בידו לזכות מחמת שרציתי ברצון נפשי שלא באונס אלא בלב שלם ובנפש חפיצה ונתתי לו ד' אמות קרקע בחצירי במתנה ואגבן הרשיתיו והשלמתיו להיות שלוחי ומניתיו שליח לקבל לי גט מיד פב"פ בעלי ותהא ידו כידה ופיו כפיה ועשייתו כעשייתה שאתגרש לאלתר בקבלתו להיות מותרת להנשא (לאחר) לכל אדם ובכל מקום שימצא שלוחי את פלוני ב"פ זה בעלי יקבל גיטי מידו וקנינ' מן פב"פ עד שריר וקיים.
ואם הוא שליח אף על הכתובה לגבות, יכתוב, ואגבן הרשיתיו והשלטתיו ומיניתיו אפטרופס על פב"פ בעלי מחמת שברח ממני והניחני כדי לתופסו לדין ולגבות כתובתי ויטול אותה לעצמו ואם ירצה למחול כל חוב שטר כתובתי הרשות בידו ויהא רשאי לקבל גיטי מיד בעלי ויהא לו רשות לקבוע זמן ולבטל זמן למחאה מחאתא ולאחוואה מחוואתא ולקייומי חזותא וזכוותא ולבטלי חזוות' וזכות' ולהחרים ולגזור ולהשביע בכל ב"ד שירצה בדיני הישראל ובדיני האומ' וכל מה שיעשה יהא עשוי וכל מה דמתעני ליה מן דינא קיבלתי עלי בין לזכות בין לחובה וקנינ' וכ'.
<h2>דף סג:</h2>
ואין האשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה, אלא או היא תקבלנו מיד שליח או הבעל יתננו לשליח שלה לקבלה.
<h2>דף עה:</h2>
וצריך שיאחוז בימין השליח בפני הדיין ואומר לו, ידך כידי ופיך כפי ואת שלוחי ויש לך רשות לעשות שליח ושלוחי שלוחים עד מאה שלוחים עד זמן שיגיע גט של פלונית בת פלוני לידה, שתהא מותרת לינשא לכל מי שתחפץ. ואם חולה, ורוצה לגרש את אשתו שלא תפול לפני יבם, יאמר על תנאי, אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי מהיום יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט.
שכיב מרע דיהיב גיטא כדי שלא תזקק אשתו ליבום או לחלוץ, (ו)לכתוב גיטא וליהביה ל(י)ה באפי תרי ותלתא סהדי, ולימא לה הכי, אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט, והדר ליתיב לה הגט. אם (ראית) [מאית] הוי גיטא, ואם מיתפח אפי' כהן שרי' ליה, דאפי' ריח הגט אין בו. וכל ימי חליו לא תתייחד אשתו עמו, ואם נתייחדה זקוקה ליבם. ואם היא ארוסה יכתוב ארוסתי במקום אינתתי.
<h2>דף פה.</h2>
סידורו של גט, המגרש את אשתו, צריך שיקח הקולמוס והקלף ויתננו לסופר ויאמר לו, טול אילו וכתב גט לפלונית אשתי שתהא מותרת לכל אדם, ויאמר לעדים, ואתם חתומו. ואם רוצה, שיחתום הסופר עמהם... ואם אין שם אלא סופר ועד אחד, יצוה לסופר לכתוב ולחתום וגם יצוה לאותו עד לחתום עמו ודיו. והמגילה צריכה להיות אורכה יותר מרחבה, דומיא דספר. וצריכה שירטוט. וצריך שיחתמו העדים בשיטה האחרונה. וצריך להיות בגט י"ב שיטות כמנין ג"ט בגימט', ל"א כמנין ז"ה, כדכתיב [ישעיה נ'] אי זה ספר כריתות. וצריך שיהא הגט ארוך כידה, כדכתיב [דברים כ"ד], ונתן בידה.
וזהו תופס הגט, בפלוני בשבת בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם למניין שאנו מונין כאן במדינות פלוני דיתבא על נהר פלוני איך אנא פלוני בר פלוני דמדינת פלוני ועומד היום כאן במדינת פלוני וכל שום וחנינא דאית לי ולאבהתיי ולמקומי ולמקום אבהתיי צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ופטרית ותרוכית ושבקית יתייכי ליכי אינתי פלוני' בת פלוני דמעיר פלוני ועומדת היום בעיר פלוני דיתבא על נהר פלוני ו(ב)כל שום וחניכי דאית ליכי ולאבהתייכי ולמקומייכי ולמקום אבהתייכי דהוית אינתתי מן קדמת דנא וכדן פטרית ותרוכית ושבקית יתייכי ליכי דיתהויין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתצביין ואינש לא ימחה בדייכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין וגט פיטורין כדת משה וישראל.
<h2>דף פה:</h2>
ענין שחרור, המשחרר עבדו ושפחתו צריך לכתוב הגט ובכל הענין שפיר' לעיל בגיטי הנשי' וכן צריך בגט שיחרור.
גט חירות לשפחה יכתוב בלשון נקיבה ולעבד בלשון זכר, ביום פלוני בכך וכך לירח פלוני שנת כך וכך לב"ע למנין שאנו מונין כאן במדינה פלני' דיתבא על נהר פלוני איך אנא פב"פ דמדינ' פלני' ועומד היום כאן במדינ' פלוני וכל שום וחניכא דאית לי לאבהתיי לאתר' ולאתר' אבהתיי צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנ' ופטרי' ושבקי' וחררי' ושחררי' (יתן) [יתך] לך אנת פלוני' וכל שום וחניכא דאית לך דהות עבדא דילי מן קדמת דנא ויומא דין פטרי' ושבקית וחררי' ושחררי' (יתן) [יתך] לך דתהוי אנת לנפשך ואנת לעצמך ואנת לגרמך ואנת בר חורין ורשאי את למיעל בקהלא דישראל ולהתערב' בישראל למינסב איתתא בת ישראל ורשאין יהון בנך למילף אולפן אוריית' מחמת דחררית ושחררית (יתן) [יתך] ואיניש לא ימחה בידך מן שמי מן יומא דנן ולעלם ודין דהוי מינאי ספר חרורין ואגרת חפושין וגט שחרורין כדת משה וישראל. ולשפחה יש(י)נה לכתוב במקום יתך יתייכי ליכי אנת פלונית וכל שום וחניכה דאית ליכי דהוית אמתי מקדמת דנא ויומא דין פטרית חררית שחררית ליכי דתהוייאין אנתי לנפשייכי אנתי לגרמייכי ואנתי בת חורין ורשאה אנת למיעל בקהלא דישראל וכו' עד כדת משה וישראל.
והכותב את הגט צריך [להאריך] ן' אחרונה של וכדן וגם ו' של תרוכית ושל תירוכין ושל שיבוקין ושל פיטורין וצריך לכתוב בדתהוייין ובדתצבייין בג' יודין וצריך אגרת בלא יו"ד ולמהך בלא יו"ד ואל יכתוב בו יו"ד וכתיבת אילו אותיות בדרך שנכתבות בגיטי נשים כך נכתבות בשיחרורי עבדים.
<h2>דף פז.</h2>
וכשם שאין שתי נשים מתגרשות בגט אחד כך שני עבדים או שתי שפחות אין משתחררין בגט שיחרור אחד אלא כל אחד ואחד בשטר שיחרור שלו.
